האם כדי להיות מנהלים גדולים חשוב לפתח אינטליגנציה רגשית?

איתן טמיר, פסיכולוג, יזם ויועץ ארגוני

 

האוורד גרדנר (1975) הגה את תיאוריית האינטליגנציות המרובות. הוא טען שאין רק אינטליגנציה אחת לאדם (כפי שחשבו רבים לפניו) אלא שבעה סוגים שונים של אינטליגנציות:

1. אינטליגנציה לשונית (מילולית): היכולת להבין ולהשתמש במילים בצורה אפקטיבית בעל פה ובכתב, רגישות לדקויות של משמעות, כושר שכנוע, כושר הסבר, חשיבה הגיונית – מילולית. דוגמה בולטת לכך היא ט. ס. אליוט. 

2. אינטליגנציה לוגית–מתמטית:  היכולת להבין מערכות פורמאליות מופשטות, לטפל במספרים בצורה אפקטיבית או לחשוב בצורה הגיונית ומסודרת. יכולת לחשב, להסיק, לאתר מבנים לוגיים, לפתור בעיות במהירות. דוגמה בולטת לכך היא אלברט איינשטיין.

3. אינטליגנציה מרחבית:  היכולת לבצע עיבודים, שינויים והתאמות בתפיסה החזותית, היכולת לשחזר, לדמיין ולתפעל חלקים מהעולם החזותי גם בלי לראותם בפועל, היכולת להבין מפות ורישומים גאומטריים, ולהעריך אסתטיקה חזותית. דוגמה בולטת לכך היא פאבלו פיקאסו.

4. אינטליגנציה מוזיקלית: היכולת לזהות רכיבי יסוד במוזיקה וצורות מוזיקליות, לעבדן ולהוציאן אל הפועל. אינטליגנציה זו כוללת רגישות למגוון של טונים, למקצב ולצורות הבעה מוזיקליות שונות. דוגמה בולטת לכך היא מוצארט.

5. אינטליגנציה גופנית-תנועתית: היכולת לשלוט בתנועות הגוף כולו בצורה מיומנת, מובחנת ומבוקרת, על מנת להביע מסרים שונים, רעיונות ורגשות ועל מנת לבצע פעולות שונות. יכולת זו כוללת שליטה בגוף ובאבריו, רגישות לשפת הגוף וטיפול מיומן בחפצים בעזרת אברי הגוף. דוגמה בולטת לכך היא מרתה גרהם .

את המונח "אינטליגנציה רגשית" חילק גרדנר לשני סוגים:

6. אינטליגנציה תוך אישית:  המידה שבה אדם מסוגל להבין, להיות מודע ולהתנהל מול הרגשות, כוונות, מניעים של עצמו. מודעות עצמית גבוהה והיכולת להשתמש בה לצורך הנחיית ההתנהגות. דוגמה בולטת היא  זיגמונד פרויד.

7. אינטליגנציה בין אישית: היכולת של אדם לקרוא את הזולת, להבין אותו ולהתנהל מולו באופן יעיל. ניתן לכנותה גם "אינטליגנציה חברתית". והיא היכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם ולהתייחס לכל אלו. דוגמה בולטת לכך היא מהטמה גנדי.

 

בשנת 1996 דניאל גולמן חולל סערה כאשר פרסם את ספרו Emotional Intelligence. גולמן גרס כי לניהול טוב לא מספיקה אינטליגנציה, ויש צורך באינטליגנציה רגשית. ספרו התבסס על פרשנות למחקרם של J.Mayer & P.Salovey, הוא איחד את שני הסוגים שטבע גרדנר וקרא לכך אינטליגנציה רגשית. הוא זה שהעלה את המושג הזה על סדר היום הציבורי עם פרסום ספרו בנושא.

 

עם הזמן נוצרו שתי אסכולות לגבי המונח "אינטליגנציה רגשית". על פי דניאל גולמן, אינטליגנציה רגשית מצויה על קו התפר שבין אינטליגנציה ואישיות, כלומר שעל פי הגדרתו יש קשר בין היכולות השכליות של אדם לבין יכולותיו הבינאישיות והחברתיות.

אולם לפי האסכולה של J.Mayer & P.Salovey, זוהי יכולת הנפרדת מיכולת האינטליגנציה הכללית ואחראית על מערכת יכולות מקבילה ובלתי תלויה - היכולת לנתח ולעשות אינטרגציה לא על נתונים מילוליים, כמותיים או צורניים, אלא על נתונים חברתיים ורגשיים. חיזוק לעמדתם ניתן לראות לדוגמא בקרב אנשים מאוד אינטליגנטיים שהיכולות הבינאישיות והרגשיות שלהם לא מפותחות (דוגמא בולטת לכך היא סטיב ג'ובס).

 

אבל למה בעצם אינטליגנציה רגשית חשובה לניהול?

 

הרי ידוע כי מנהלים צריכים להיות אסרטיביים, ולשדר בטחון. מדוע, אם כן, עליהם גם להפגין מודעות לרגשותיהם ולרגשות אחרים?? האין זו נתפסת כחולשה?

 

ממצאים מראים כי ההיפך הוא הנכון. אם ברצונכם לפתח תכונות של מנהיג עליכם לחזק את המודעות לעצמכם ואת היכולת להפגין הבנה זו גם כלפי חוץ. זאת, מכמה סיבות עיקריות:

 

מעודד עצמאות רגשית

כשהאינטליגנציה הרגשית שלנו מפותחת אנחנו יותר בשליטה על תהליך החשיבה שלנו והמודעות שלנו לרגשות עולה. כאשר מתאמנים בכך, מנהיגים יכולים לשלוט ברגשות שלהם יותר טוב, בעיקר כאשר נתקלים בקונפליקטים. כתוצאה מכך, פחות סביר שהם ימהרו לקבל החלטות אימפולסיביות, ובו בזמן הם לא מפחדים להביע את קולם. בהירות המחשבות שלהם הופכת אותם לפחות שיפוטיים כלפי אחרים, מכיוון שהם כנים עם עצמם הם גם יותר כנים כלפי אחרים.

מפתח מאפיינים של מנהיג

אינטליגנציה רגשית כוללת כבוד לאחרים, אמפטיה, בטחון – כל אלו תכונות הכרחיות למנהיג. אינטליגציה רגשית מפתחת את רמת המודעות שלנו. מנהיג בעל אינטליגנציה רגשית, יכול להוביל את כח העבודה בארגון, בכך שהוא מספק מודל להתנהגות בהתאם לנסיבות המשתנות. המוטיבציה שלו מגיעה מבפנים (אינטריזנית) וזהו מאפיין מקדם שחשוב מאד למנהיג.

מקדם מיומנויות תקשורת

המשמעות של אינטליגנציה רגשית היא גם לדעת לקרוא את מצבם הרגשי של אחרים, דרך התנהגויות מילוליות ובלתי מילוליות. הדבר קריטי בהנהגה של אחרים, מנהל כזה יכול לדעת מתי הרעיונות שלו מועברים בצורה ברורה ויבוצעו, ומתי צריך לפעול אחרת כדי להעביר את המסר. מעבר לכך, בבסיס, אדם שיש לו מודעות ותהליכי החשיבה והרגשות שלו מאד ברורים לעצמו, הוא גם ברור כלפי חוץ. כתוצאה, למנהיגים כאלו יש מיומנויות תקשורת מצוינות עם אחרים. הם יכולים להעביר מסרים בצורה ברורה, וגם להצליח להנהיג אחרים לפעולה.

מאפשר ניהול משברים

מתוך היכולת לווסת את התגובות של עצמו, ולא לפעול ממקום אימפולסיבי, מנהיג בעל אינטליגנציה רגשית יכול לנהל קונפליקטים בצורה אפקטיבית הרבה יותר. כך, ניתן להתמודד עם בעיה מבלי לתפוס צד, או להגיב באופן שאינו מקדם. במקום, הוא יכול להראות כבוד לדיעותיהם של אחרים, להבין את נקודות המבט שהם מביאים, להראות אכפתיות ולבסוף לגרום לכל הצדדים לראות את התמונה הרחבה, ולגייס אותם למטרתו.

האם אתם רוצים להיות מנהלים מוצלחים באמת?

המשמעות של אינטליגנציה רגשית בניהול היא ללכת צעד אחד מעבר לתכונות שברור שמנהל צריך.
 

איתן טמיר - יזם חברתי ועסקי