שמירה על זכויות היזמים ועל הבעלות בחברת סטארט אפ
בכל מיזם חדש ובכל סטארט אפ אנו כיזמים חוברים לאורך הדרך עם אנשי מקצוע רבים שמסייעים לנו בתחומים שונים כמו פיתוח הטכנולוגיה, בניית תוכנית עסקית, בניית האסטרטגיה והשיווק ובתחומים רבים נוספים. סוג ההתקשרות עם אותם אנשים שונה ממקרה למקרה ויכול להיות בנוי מהתקשרות עם מישהו כשותף במיזם באחוזים כאלה ואחרים, לעיתים ההתקשרות היא כשל של ספק ולקוח, או שאנו מעסיקים מישהו בשכר כעובד שכיר, או שאנו נותנים לו שכר באופציות או במניות של המיזם, ואולי התגמול שלו נובע משילוב של כל אחת מהדרכים שמנינו ומדרכים יצירתיות אחרות. חשוב מאוד שבכל התקשרות שלנו עם אותו אדם או אותה חברה נדאג להסכם כתוב שבו מובהר ומוגדר באופן חד משמעי שכל הזכויות של מה שבעשה עבור המיזם ובמיזם וכל מה שייווצר גם בעתיד כתוצאה מפעילות זו תהיה שייכת למיזם באופן חד משמעי. חשוב גם שסכל מצב שבו אתם נפרדים ממישהו שליווה אתכם ויש איזה שהוא חשש שהוא עלול לחשוב בעתיד שמגיע לו משהו, יהיה ביניכם הסכם כתוב המגדיר גם את הפרידה באופן ברור וחד משמעי. לצערי הרב אני פוגש מדי פעם מיזמים שבהם לא עשו את הצעד המתבקש הזה ונתקלו בבעיות קשות ברגע שהמיזם החל להתקדם ולהצליח.
חלק גדול מהיזמים אינו מודע לחשיבות של ההגדרה המשפטית הנכונה לכל תהליך וצעד שהם מבצעים ולכן נעשות שגיאות חמורות שאחר כך קשה מאוד לפתור אותן. כמובן שניתן לעשות שגיאות משפטיות רבות בתחילת הדרך של כל סטארט אפ אולם הדוגמאות שאביא במאמר זה תהיינה מתחום השמירה על הזכויות שכן זהו נושא המאמר.
לקוח מסוים הגיע אלי עם מוצר חדשני בעל פטנט משמעותי. היזם חבר לחברה גדולה שמעוניינת יחד איתו לבנות תוכנית עסקית לשיווק המוצר בעולם, להקים חברה, ולשווק את המוצר ומוצרים נוספים שיהיו שייכים לאותו קו מוצרים בעולם. בעת בדיקת הנאותות שעשיתי למוצר עלה כי בתחילת הדרך היתה שותפה לתהליכי הפיתוח הראשונים ולתוכנית עסקית ראשונית שבנה היזם מהנדסת מוצר שלא קיבלה שכר מהיזם ועשתה את עבודתה בהתנדבות מתוך הבנה שבעתיד כשתהיה הצלחה היא תקבל תגמול. לא סוכם ולא דובר ביניהם מה היא תקבל אולם כנראה שמצידה היתה הבנה שהיא תקבל מעט אחוזים מהמיזם...כיוון שהמוצר שבסופו של דבר היזם הביא לעיסקה היה מוצר שונה מהמקורי אולם נבנה על בסיס העקרונות שפותחו במוצר המקורי הוא לא חשב שיש לה איזו שהיא עילה בעתיד לתבוע משהו מהזכויות במוצר. עורך הדין שיחד איתי בחן את המיזם הציע שנקבל ממנה אישור שאין לה תביעות מאיתנו ושהיא משחררת אותנו מכל מחויבות כלפיה בנושא המוצר הזה. כמובן שאישור זה לא עבר אצלה בשלום למרות שניסחנו מסמך מאוד נכון ורגוע...ובסופו של דבר היא קיבלה סכום כסף הגיוני והנושא נפתר. כבר ראיתי מצבים דומים שהדרך היחידה לצאת בשלום מהעניין הזה היתה לתת לאותו אדם מספר אחוזים במיזם החדש תמורת אותו כתב ויתור...
מקרה נוסף שאביא כדוגמא הוא של מיזם שפיתח את המוצר שלו באמצעות חברת פיתוח בארה"ב. לא נחתם הסכם בין הצדדים בנושא זכויות הפיתוח אלא רק בנוגע לתנאי התשלום עבור הפיתוח. לאחר הפיתוח, המפתח האמריקאי הגיש בקשות לפטנטים על עקרונות הטכנולוגיה שפותחה ועשה זאת באופן שיקשה על תביעתו על ידי היזמים. סיטואציה זו ביטלה השקעה שעמדה להיות מושקעת בחברה למרות שהיתה תוכנית עסקית מבטיחה שכן המשקיע החליט שיש סיכון גבוה מדי להשקיע בחברה שהטכנולוגיה שלה מצויה בפטנטים של חברה אחרת...
אלו היו רק 2 דוגמאות למצבים בעייתיים כאשר לא מודעים מספיק לנושא השמירה על זכויותיכם בסטארט אפ שלכם ולאו דווקא באמצעות רישום פטנט אלא באמצעות נקיטת צעדים מקצועיים בכל שלב שבו אתם נמצאים.
ליצירת קשר בנושא פיתוח עסקי, כתיבת תוכנית עסקית או יעוץ עסקי
אייל כוכבא
050-9375123
eyal@business-plan.co.il
המרכז לתכנון עסקי כל הזכויות שמורות 1999-2020 ©