מודל עסקי לאפליקציות סלולריות
החודש היו שני אקזיטים משמעותיים וגדולים מאוד של שתי אפליקציות בתחום החברתי המצטרפות לרכישת Waze על ידי Google תמורת 1.1 מיליארד $. מכירת Viber לחברה היפנית Rakuten תמורת 900 מיליון $ ומכירת Whatsapp לפייסבוק תמורת 16-19 מיליארד $. האם אנו בבועה ? האם רכישת חברות ללא מכירות אולם בעלות מאות מיליוני משתמשים בסכומים גבוהים של מאות מיליונים או במיליארדי דולרים מבשרת כי החל עידן חדש בתחום האפליקציות הסלולריות בו התוכנית העסקית של האפליקציות הופכת להיות תוכנית עסקית לאיסוף כמות גבוהה של משתמשים במקום תוכנית עסקית שמטרתה הגדלת ההכנסות והרווחיות ? האם אנו חוזרים לימי הבועה העליזים של המחצית השנייה של שנות התשעים במאה העשרים בהם נמכרו חברות בסכומים דומים ללא הכנסות אלא אך ורק על סמך פוטנציאל כיוון שהיו להן עשרות מיליוני משתמשים ?
המשמעות של אותן רכישות ענק הינה שונה. אינני חושב שהתוכנית העסקית החדשה של האפליקציות אשר מחפשות את ההצלחה צריכה לכוון לאיסוף מאסיבי של משתמשים ללא כל מודל עסקי אמיתי המאפשר הכנסות ורווחים אמיתיים. אינני חושב שמשקיעים יהיו מוכנים לחזור על הטעויות המרכזיות שנעשו במהלך הבועה ההיא של שנות התשעים בהן כל מי שאמר שיש לו רעיון לאינטרנט הצליח להשיג השקעה בקלות ובמהירות כמעט ללא בדיקות רציניות מצד המשקיעים. אינני חושב שיחזור על עצמו המצב ששרר אז בו היזמים היו צריכים לבחור בין מספר משקיעים שרצו להשקיע במיזם שלהם ועל כן גם יכלו להכתיב תנאים טובים יותר לעצמם.
אם כך, מה אומרות רכישות אלו ? מה הן מסמנות . למה אנו יכולים לצפות ? מהם המודלים העסקיים הנכונים לאפליקציה טובה ? מה ישכנע את המשקיעים להשקיע באפליקציה שלנו ? או בקיצור מהי התוכנית העסקית הנכונה לאפליקציה היום ?
הבשורה האמיתית של ההצלחה הנומינלית של אפליקציות אלו הינה בעיקר בכך שאנו רואים כי אפליקציה ובעיקר אפליקציה בתחומים החברתיים יכולה להצליח מאוד ולהגיע לאקזיט בסכומים גבוהים מאוד. Waze היתה האפליקציה הראשונה בעולם שנרכשה בסכומים גבוהים כל כך. עד רכישת Waze היתה ספקנות רבה לגבי היכולת להגיע עם אפליקציה לחברות בעלות שווי גבוה. מכירת Waze, Viber וכמובן Whatsapp מראה לעולם כי האפליקציה הסלולרית ובעיקר אפליקציה בעלת סממנים חברתיים יכולה להיות חברה מצליחה מאוד והיא מעודדת את המשקיעים להשקיע באפליקציות יותר ויותר כיוון שכיום ברור להם שיש אפשרות להרוויח הרבה גם באמצעות אפליקציה. אין זה אומקר שההשקעות תהיינה קלות או שהמשקיעים ינהגו בחוסר אחריות ובקלות דעת כפי שהיה בתקופת הבועה הגדולה. המשקיעים בגרו כבר, וספגו הפסדים רבים לא רק בשנים 200-2001 במהלך הנפילות הגדולות של סוף הבועה הראשונה אלא הפסידו גם במשברים נוספים שחוו מאז ובעיקר במשבר של שנת 2009 שרק לאחרונה העולם החל להתאושש ממנו. לכן ההשקעות תהיינה זהירות, המשקיעים ימשיכו לבחון אותן היטב ולבצע בדיקת נאותות מקצועית וטובה ולא יזרקו את כספם כל כך מהר.
האם עלינו לשנות את התכנון העסקי של האפליקציה ולבנות תוכנית עסקית חדשה בעלת מודל עסקי של איסוף משתמשים במקום גידול בהכנסות ורווחים ?
התשובה היא חד משמעית, על כל חברה לשאוף לגידול בהכנסות וברווחים. התוכנית העסקית של כל החברות נדרשת להתכוונן לכיוון הכנסות ורווחים ובמידה ותוך כדי התפעול הושגה כמות משתמשים גבוהה מאוד ערך החברה יעלה אולם סביר להניח שזה יקרה רק לאפליקציות מעטות ולכן אי אפשר לבנות על כך. לא סביר להניח כי משקיע שיראה תוכנית עסקית המתבססת על גידול בכמות המשתמשים שיביא את האפליקציה לאקזיט ענק כמודל עסקי מרכזי ישקיע באפליקציה שכזו. לכן יש להמשיך לבנות תוכנית עסקית הגיונית בעלת מודלים עסקיים יציבים ונכונים שיאפשרו למיזם להגיע להכנסות, להגדיל את ההכנסות וכמובן להגיע לרווחיות גבוהה ככל שניתן. תוכנית עסקית כזו תאפשר לאפליקציות להשיג את המימון הנדרש להן מהמשקיעים ואף להתקדם ולקדם את התוכנית העסקית שלהם לכיוון ההצלחה.
ליצירת קשר בנושא פיתוח עסקי, כתיבת תוכנית עסקית או יעוץ עסקי
אייל כוכבא
050-9375123
eyal@business-plan.co.il
המרכז לתכנון עסקי כל הזכויות שמורות 1999-1914 ©